האם ראש עיריית פתח תקווה בדרך לכתב אישום? נראה שכן. החקירה, שיצאה לשלב הגלוי שלה לפני כשלוש שנים עסקה בחשד לביצוע שורה של עבירות חמורות מתחום השחיתות הציבורית, בהן: קבלה ומתן שוחד, תיווך לשוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס.

החקירה הסמויה ביאח"ה החלה שנה לפני כן בשנת 2021, בעקבות מידע מודיעיני רב שנאסף ביחידה, ואשר לימד על חשד לכאורה לביצוע עבירות על ידי החשודים, בקשר למערכת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018.

מהחקירה עלה חשד כי קבלנים ואנשי עסקים בעיר פתח תקוה, מימנו את מסע הבחירות של המועמד לראשות העיר גרינברג, בתמורה להתחייבות שלו למנות את יניב בניטה למנכ"ל העירייה, לאחר היבחרו,– מהלך שנועד לקדם את ענייניהם האישיים של אנשי העסקים המעורבים לאחר הבחירות בדרך של זכיה במכרזים והעדפתם בניהול פרויקטים ומשרות בעיר.

במהלך החקירה הגלויה, נחתם הסכם עם עד מדינה, שפרטיו חסויים בצו איסור פרסום, אשר מסר ליחידה החוקרת עשרות אלפי קבצים דיגיטליים אשר תמכו בחשדות שנאספו לפני ההסכם עימו, ובעדותו ביאח"ה, תיאר את הקשרים שנרקמו בין גרינברג למעורבים, לרבות העברת כספים מהם למימון הקמפיין שלו, בהיקף של כ-2 מיליון ש"ח.

החקירה כללה:

חקירתם של 273 מעורבים, מהם 44 כחשודים.

בוצעו למעלה מ-100 צווי חיפוש.

נתפסו נכסים, חשבונות בנק, מזומנים, פוליסות ביטוח ועוד.

שווי הנכסים והכספים שנתפסו במסגרת החקירה לצרכי חילוט, נאמד בכ-8.5 מיליון ש"ח.

עוד עלה מהחקירה כי סיעתו של גרינברג קיבלה כ-3 מיליון ש"ח החזר ממשרד הפנים לאחר הבחירות, במסגרת מימון מפלגות – זאת, על פי החשד, תוך הצגת מצגי שווא מתוכננים וממוסמכים אגב זיוף, מול משרד מבקר המדינה ומשרד הפנים.

בנוסף, הסתבר בחקירה כי כספים רבים שהועברו לסיעה מבעלי העניין, לא דווחו או נרשמו כנדרש בדין, והוצגו כתרומות חוקיות מאזרחים שכלל לא ידעו על דבר תרומתם.

הבוקר הועברו תיקי החקירה אל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שליוותה את החקירה מראשיתה.