עודד ליפשיץ הי"ד שנחטף בשבעה באוקטובר מביתו בניר עוז ונרצח בשבי החמאס, הובא היום למנוחת עולמים בקיבוץ בו התגורר.
אשתו יוכבד נחטפה גם היא ושוחררה בשנה שעברה. נשיא המדינה יצחק הרצוג השתתף בהלוויה וגם שר הפנים משה ארבל.
אשתו ספדה לו בכאב: "עודד יקירי, מוזר לי ובלתי נתפס שאני עומדת מול קהל ומספידה אותך. הבמה הייתה תמיד שלך, ואני לצידך. אתה כתבת בכישרון רב, ואני הייתי הצלמת האישית שלך. אני רוצה להודות לך על מסע חיים מוצלח של 67 שנים שצעדנו יחדיו. הקמנו משפחה לתפארת, דור המשך שיש במה להתגאות בו! אני רואה אותך ממשיך להתקיים בכל אחד מילדינו, נכדינו ונינתנו.
בחיינו המשותפים הצלחנו לעודד אחד את השניה בהתפתחות האישית והמקצועית שלנו. גידלנו ילדים וקקטוסים, טיילנו בעולם ובהנאה רבה לקחנו את נכדינו, כל אחד בתורו, שיחוו איתנו את שכל כך אהבנו.
חטיפתנו ומותך מערערים אותי. לחמנו כל השנים למען צדק חברתי, ולמען השלום. לצערי חטפנו מכה קשה מהאנשים שעזרנו להם בצד השני. אני עומדת פה המומה, לראות את כמות הקברים, וההרס הנורא של קהילתנו שהופקרה ב7 באוקטובר באופן מוחלט.
חטופינו עדיין אזוקים בשלשלות, מורעבים ומעונים מתחת לפני האדמה בעזה מעל ל500 ימים. אפשר, וחובה מוסרית היא למדינת ישראל, להחזיר את כולם, עכשיו, בפעימה אחת. אין בי ייאוש, אמשיך בדרכינו, ואמשיך במאבק לשחרור כל החטופים עד האחרון שבהם.
בדירה שבה אני גרה כעת, עומד ומחכה כבר שנה פסנתר חדש. כל כך חיכיתי לשמוע אותך מנגן פעם נוספת בדרכך המיוחדת וכישרונך הרב. המציאות טופחת על פני והכאב גדול.
נורית גלרון באה לשיר לך היום את שיריה שכל כך אהבת. אני מודה גם לה כל כך. בכל לילה כשאני הולכת לישון, אתה במחשבותיי, ובכל בוקר אני מתעוררת למציאות עגומה. אתה מאוד מאוד חסר לי יקירי.
ימים ספורים לאחר שחזרתי מהשבי הופעת בחלומי בפעם היחידה ואמרת: אני שולח לך את השיר שלנו: לא אבקש את ידיך, ביצועו של יוסי בנאי לשיר של ברסנס. אנחנו יודעים עכשיו ששלחת לי את השיר ברגעיך האחרונים. אם אתה שומע, תהנה גם אתה".
